[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתמר שפי
/
התחנה הבאה

הרכבת בדיוק יצאה מהתחנה כשנכנסתי. זה היה איחור של חצי דקה,
לא יותר. בעצם כן יותר, כי הרכבת בארץ מאחרות כל הזמן. בגלל זה
גם לא היה אכפת לי כל כך באותו הרגע. לא התכוונתי לעלות עליה
בכל מקרה. כשצעדתי על הרציף והסתכלתי מסביב נזהרתי לא לפתח
סנטימנטים לבחורות שהיו בתחנה. בדרך כלל אני אוהב לעשות את זה.
למצוא אחת שמוצאת חן בעיני, לעלות איתה על אותו קרון, לשבת
לידה, לדבר קצת, לרדת בתחנה יחד איתה (גם אם זה כבר  אחרי
התחנה שלי), לקנות לה פרחים ואז ללכת. האמת שאת כל החלק שאחרי
העלייה לקרון אני מדמיין. בדרך כלל גם לשבת לידה אין לי אומץ.
ואז העיניים שלי נחתו עליה. גבוהה, עם שיער שחור חלק ואף סולד,
נועלת מגפיים חומות. היא לא היתה הבחורה הכי יפה בעולם, אבל
משהו בתנועות שלה, כשהיא מדפדפת ב''חינמון'' הרטוב מהגשם של
הבוקר, תפס אותי. התיישבתי על הספסל במרחק של שני מושבים ממנה
ושאפתי את האוויר המזוהם של תל אביב, תופס משהו מריח הבושם
הונילי שלה. עוד חצי שעה לפחות עד הרכבת הבאה שלי. מי יודע על
איזה מהרכבות האחרות שעוצרות ברציף תעלה. פתחתי את הפה לדבר,
אבל מיד סגרתי אותו. מה הטעם.
כריזה, רכבת לבאר-שבע נכנסת לתחנה. נדרכתי והגנבתי מבט
לכיוונה, מצפה לראות אותה קמה. היא שמה לב לתנועה החדה של הראש
שלי והעיניים שלנו נפגשו. השפלתי את המבט מיד. כנראה שהסמקתי.
הרכבת יצאה מהתחנה, והיא עוד ישבה לידי.
ככה עברו עוד שתיים-שלוש רכבות, ועם כל כריזה הלב שלי החסיר
פעימה, אבל היא נשארה לשבת. ואז הגיעה הרכבת שלי. קמנו יחד
וניגשנו לקצה הרציף.
היא עלתה על הרכבת. מיד, בלי הרבה מחשבה, עליתי על קרון אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה חדשה
תוכל להתפשט
לצעוק ולבכות
את כל האמת.
הקהל, מצידו,
על עצבות יוותר
ויגלוש לו לדף
משמח יותר


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/5/13 15:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתמר שפי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה