בלילה, בחושך,
יושבים שניים,
משוחחים על הכל.
הוא אומר, והיא שומעת,
היא אומרת, והוא מאזין.
שיחה של שניים, שידעו כבר הרבה יחד...
ההאזנה שלו מביאה לתובנות,
תגובה שלו מרעידה עדנות.
השמיעה שלה הביאה לתגובות,
נהנתה היא מהמעדנות.
כך ישבו שניהם יחדיו,
היא באביב, והוא בסתיו.
כל כולו ממוקד מטרה,
כל כולה בראש הטירה.
ישבו וחישבו את הדרך לשביל,
הבינו כי רצו בעצמם להפיל,
פור מיותר, קצת ארוך וקצת קצר...
לכן שניהם, היום כאן איתנו,
בשלוות ניצחון,
בהמיית ההמון.