מנחה לי, שמך, מתנה,
אך פוחדת.
ואם לרגע אנוס מדרכי,
כי נוגה שרפה בי
רצון לחוש,
לצבוט בעורך,
לטעימה משפתייך
הזרקת רוקך.
וכן תאוותי לך,
לחפוץ בחומך,
בידייך הגדולות
ובגופך התם.
ואם נסתי,
אל חרדתך.
יגוניי ייסרני,
ולכאבי אתמסר.
כי חוששני מאהבתך,
עצומה היא.
רעד בעצמותיי,
פן אכבה בלהבתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.