זר בן בלי בית / ורדים לבנים |
על שפת הנהר
ליד החומות
במבצר
את באה אלי בלי להודיע
לשבת בחדר השינה
לשכב בחדר העבודה
לעבוד על עצמך
שזאת לא אהבה
שניים בשקל, בתוך אגרטל
כתמים לבנים בוהקים
נשארים ביחד גם אחרי
שאת הולכת
לא יודעים געגוע פרט לכתם אדום
שנותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|