הזורם בחוזקה בנחלים
הדוחף עננים במעופם
השואג את שאגת החיות
ומרעיד בצעדיו את האדמה
אינני בוכה, אינני מתפתל
מתקפל, מתחרט, מתעצל
בהליכה אנושית על פני
הימים הארוכים
אינני מביט אחורה בערגה
כולי תנועה שזורמת קדימה
כמו מנגינה קדומה, אסורה
פראית, משוחררת כל רסן
אני הטבע שאתה מתפלל אליו
עמוק עמוק בחלומות לילותייך
אני המילים הכתובות שאיש
לא מעז לקרוא בקול רם
לא עוד, לא עוד קופא ומתכופף
בפני החלל והזמן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|