|
אני לא בן-אנוש, אני הטבע
הזורם בחוזקה בנחלים
הדוחף עננים במעופם
השואג את שאגת החיות
ומרעיד בצעדיו את האדמה
אינני בוכה, אינני מתפתל
מתקפל, מתחרט, מתעצל
בהליכה אנושית על פני
הימים הארוכים
אינני מביט אחורה בערגה
כולי תנועה שזורמת קדימה
כמו מנגינה קדומה, אסורה
פראית, משוחררת כל רסן
אני הטבע שאתה מתפלל אליו
עמוק עמוק בחלומות לילותייך
אני המילים הכתובות שאיש
לא מעז לקרוא בקול רם
לא עוד, לא עוד קופא ומתכופף
בפני החלל והזמן |
|
|
אתמול תיפסתי על
איזה עץ בשכונה,
והייתי עם
שימלה, ואז ילד
אחד בא והסתכל
עלי וחייך, אז
הלכתי הביתה
וסיפרתי לאמא,
אז היא אמרה לי
שהוא רק רצה
לראות לי את
התחתונים.
ואני, ילדה קטנה
וחכמה, היום
הלכתי לאותו עץ
ותיפסתי עליו,
כן, הייתי עם
שמלה- אבל
הורדתי את
התחתונים!
ילדה קטנה
שאוהבת לתפס על
עצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.