|
ועכשיו לרקוד
רק לרקוד את הכעס
לתת לו לזרום אל רגליי
להרים את הראש לחבק את הצער
לקטוף את הפרי של חושיי
ועכשיו לעוף
לרחף אל החופש
גבוה מעל הפחדים
כשהאור מסנוור והשקט שוקע
ואין משמעות לשנים
ועכשיו לצחוק
רק לצחוק לשמים
לפרוק את המתח לשיר
לאבד לשנייה את עצמי ולשכוח
לצרוח חזק אל העיר
ועכשיו לרקוד
רק לרקוד עם הדופק
בקצב הולך וגובר
וליפול מתנשף ולראות את הבוקר
עולה וזוכר
ועובר |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.