|
כשהיא מתפשטת זה כואב בוורידים
העור נעשה חידודין-חידודין
השמיים מעל מנמיכים
כל הפרצופים המפוחלצים מחייכים
בעזרת הפורפרה אנקם את דמי
לא עוד דם יישפך פה במקומי
בזה המקום בו תקעתי יתד
לא יבוא וייכנס אורח יוקד
ראיתי כל זאת עוד מרחוק
איך כל החלציים התחילו לרעוד
שמעתי סיפורים על דברים אפלים
שאפילו הירח והכוכבים מהם מתרחקים
וזה נתן לי זמן לחשוב על הכול
איך אפס בריבוע לא תופס מקום
וכשראיתי אותה בוכייה
ריככתי את העמדה
את לא פונקציה!
אמרתי לה בחדווה.
|
|
|
אימא, אל תלכי
אימא, חכי דקה
אולי נראה את
הסלוגן שלי? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.