בחרב של לוחמים
אני חוצב מילים מתוך הסלע
נתזי אותיות פוגעות בעיניי,
אך איני ממצמץ
עיניי דומעות, עיניי צורבות
אך הצמא רב וגדול יותר
כשהלשון שלי יבשה כמו נשל נחש,
אני מכה בסלע ונאבק -
לעשות בו צורות
השכבה המגושמת מתקלפת,
ולאט חושפת צורה מעודנת של דמות -
נערת איכרים עם נאד מים
נחפזת להשקות אותי בשרב הכבד
אני מפלח בחרב את נאד המים, והם פורצים
נחשולים, מי גשמים
לפי. למערות היבשות של קיומי
אני שותה את מי יצירתי
גשם יורד ומרווה את עולמי
ובאבחת סכין בבשר - אני מנפץ את פסלי
מתנודד כשיכור שבע השראה
אולי עכשיו אצליח להביט עליי במראה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.