לראות אותנו בזכוכית
לדמיין את
לבכות לך שירים, לתלות לך תמונות
להיות הטפט שמכסה את הפנים
אולי להיות רסיס מטאפורה
הקצף הזה מערבל את קצפו באפו
מצדיק את קודמו
החותר בנהר שמש הנשפך לים
למה לי מים
זקור, פולח, אולי הים חווה אותי
אני רוחש רוגש לנוכח המייתו, אוזניי כבדות
ובביתי דירתי ערימות עירומות
אהבה זו מילה שצריך להגדיר
עור בהיר של רעננות צעירה, פה ושם קמט
מן הקלף מורמות עיניים צוחקות
רגעים מאלפים של שיעורים שטוו לי גחליליות התקווה
המתקת המר והטעמת התפלות
חום קרינה וצינת מוות
אבק מנציח לב דומם, מתקדם לחוף מבטחים
החלום העיק עליי לאורך כל הדרך,
נקטע פתאום מקולו של השעון
כאגם שמחכה לגשמי סתיו
כאדם שהוענק לו גביע מזהב
נדודיי עתיד כמו בתסריט
התחלתי את החלום כשהתעוררתי היום.