היא מבקשת נחמה מהשטן שבי
אני לא נלחם עליה יותר
היא בוערת כמו האש הכי קרה
וזרוע נטויה מעל גופה
את היד שנתתי ולא ידעתי לשחק
את הסוד שגיליתי וקיבלתי באדישות קרה
מרחבים פתוחים של סודות פרושים על-פני השנים
כמו שהיה מישהו ומישהי שלא היו מספיק ערים
בחושך הרוטט אני מחלץ את המסמר מתוכי
משאיר חור דם
מהבהבים בחושך כל אותם שדים לאלפים,
והם בני-אדם בכל רמ"ח איבריהם
מקרצפים את הרצפות הבוערות בנשמות טריות.

מגיע לך לשבת איתי על כוס קפה ולדבר על המצב
סוכרזית החיננית וחצילה נצנצית
מגיע לנו בורקס וגם טופי
מגיע לנו לטבול את הביסקוויט בתה
לשתות שוקו מאה אחוז חלב
אתה יכול לשוטט בכל הרחובות, לראות פנים זרות
ערימות של אמביציות וגם תקוות חרישיות
יש לנו את הזמן לשכב פרקדן
ערב על אבטיחים יורד
לשמוע בלוז ברדיו, לעשן סיגריה משוגעת
הירח עולה גבוה-גבוה לפני שהוא צונח
כוכבי יהלומים על בד שחור עמוק
סודות.

אני יושב מביט בשמש השוקעת
זו שקיעה סגולה
ויש אצטרובלים וחרובים מתגלגלים למרגלות הספסל
מסביב לשקיעה יש גורדי-שחקים,
ורשת כבישים מסועפת פרושה למרגלותיה
אבל אני אומר - זה יכול להיות מושלם, כמעט, אם ארצה
כמו על סף מוות,
כמו כשהייתי ילד.

קרוסלה לה לה
מה יש לה
מה היא רוצה

אתה אפרוח ואני כלוב
יש רעש, הס
אל תחריש, זקן
בוא נעשה סיבוב על הקרוסלה לה לה

ומה היא רצתה כשהיא באה אליי
לא מכוונת, קצת טיפשית
מתזמרת לי את המילים, הקצב
חשבתי שיש לך מה לומר, היא אומרת

אני כבר עסוק, כל הזמן עסוק
בלהיות נחוץ
הם צועקים על הקרוסלה,
אבל אני לא יכול לעצור, סטופ,
אני לוחש
אין, לא, נעה, מסתובבת
כמו טייפון
אני אורג את הרגשות והמחשבות,
צריך לתת להן צורה

תנסה לארוג אריג ראוי לשמו,
בשעת סערה
בתוך סערה
בתוך שיער ראשה,
וערוותה.

ואני מנסה להיות שמח
ואני מנסה להיות רגוע בלי לשקוע
אבל הציפורניים שלך ארוכות ודוקרות
על פנייך יש מסכה ואת לא אומרת כלום
נעה כמו רוח רפאים ממוכנת,
תמיד יוצרת סערות

אלה שהיו לפניי עזבו את הבמה
התזמורת התחילה לזייף, אף אחד לא רוקד עוד
האולם מתיישן סביבי ונסדק
הכיסאות מרופטים ויש צינה
אני מתכסה בשמיכה חמה, מדליק סיגריה
בעוד
החצוצרות הצורמות והכינורות החורקים
מגלגלים בצרחות את האולם סביבי.

תגידי לי מילים יפות
כי אני עצוב
יש רעב, יש חוסר-סיפוק
ועם זאת השלמה עצומה
כל האנשים שמדברים שותקים עכשיו
אני מתגעגע למעט אכפתיות
לחיבוק ממישהי יקרה
שתגיד שגם אם היא לא מבינה,
היא איתך.

שיעורי בית
לוח ישן
אבן וגיר
אומרים שלא טוב להציץ למורה לאנגלית,
בעיקר כשהיא רואה
הרבה מחשבות נמשכות על פני הכיתה,
פורחות מהחלונות
כי אם היית פחות המורה שלי,
אם היית יותר הנערה שלי...
אני מתחלף בין צא החוצה להיכנס לשיעור
בגיל מסוים מפסיקים להעמיד אותך בפינה
לך תירשם במזכירות -
על איחור,
על חיסור
שמעתי שמועות, אומרת חברתי לכיתה,
שאתה טוב במיטה
בואי נשכב, בוא ניגע,
יש הרבה אפשרויות בסודות
יש את הקטע במבחן שאתה אומר שאין כבר מה לעשות
לעשות קרחת, לגדל שיער,
אולי ציפורן ארוכה בזרת
באיזה מקום, הוא אומר,
אנחנו חייבים למרוד
אז תן לי דקה להירדם בשיעור שלך
תני לי דקה לישון בשיעור שלך
הרי את יודעת, הרי אתה יודע,
שאתמול השתכרנו נורא
זרוע ופיל, ש.ב על הקיר,
מעמוד עד עמוד זה כולל?
אז מתי אני וכל החברים יהיה לנו זמן לטייל
הם פותחים מפעל ציונים,
מעולם לא ביקשתי את זה
לא הייתי ממליץ לאף-אחד להיות חביב המורה.