אוריאל זוהר / אך בואי נדבר שוב |
השיר שלמעלה מסתיים מוזר
כי לא נראה לי שאני כתבתיו
מרגיש לידו כמו איזה זר
כי מה הוא אומר שם זה לא הר
ולא גבעה ולא טבעו של מי שגר
"הנהיה ההמונית כצאן סיפוקים מייד
היא כרטיס כניסה במעלות קדושים"
זו שטות גמורה ובהחלט לא ראויה
להיות כתובה כאן ולא במקומות אחרים
אך בואי נדבר שוב עם השירה
ונשאל אותה מדוע היא אמרה
"המודעות האנושית לרוח העצמאית
היכולת האנושית להתעלות במכשלות..."
ואז בא המשפט שצוטט למעלה
אהה, הכל מתחיל לקבל את מקומו בשורות
כי רק המודעות האנושית וההתעלות
מול המכשולות של צאן הסיפוקים
תביא לאדם את היכולת לטפס
במעלות קדושים
25.11.12
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|