[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריאל זוהר
/
אך בואי נדבר שוב

השיר שלמעלה מסתיים מוזר
כי לא נראה לי שאני כתבתיו
מרגיש לידו כמו איזה זר

כי מה הוא אומר שם זה לא הר
ולא גבעה ולא טבעו של מי שגר
"הנהיה ההמונית כצאן סיפוקים מייד
היא כרטיס כניסה במעלות קדושים"
זו שטות גמורה ובהחלט לא ראויה
להיות כתובה כאן ולא במקומות אחרים

אך בואי נדבר שוב עם השירה
ונשאל אותה מדוע היא אמרה
"המודעות האנושית לרוח העצמאית
היכולת האנושית להתעלות במכשלות..."
ואז בא המשפט שצוטט למעלה
אהה, הכל מתחיל לקבל את מקומו בשורות
כי רק המודעות האנושית וההתעלות
מול המכשולות של צאן הסיפוקים
תביא לאדם את היכולת לטפס
במעלות קדושים

25.11.12







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
מסטיק: מאבדים
את הטעם תוך חצי
דקה, ואחר כך
סתם נלעסים
ונמתחים.

החלק החלש
בתאוריה הזו הוא
שהחיים צריכים
להיות ורודים.


חרגול תמה על
מסטיקים שאינם
ורדרדים


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/7/14 19:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה