|
אני עלם בן עלמיא
זכר מקסים בבית הורי
לי אחות ושמה מרימה
חזה זקור לה כמגדל.
את פרקי חלוף חלפתי
לחברה כמהים חיי
בראותי עלמה חולפת
הדם זורם לרום ברכיי.
בכל יום בשעות הערב
עיני צמאות לפגוש מבט
של זו אשר תמיד שוכנת
אצל אחותי מרים.
בלחייה אש בוערת
מבטה אומר זמה
בגופי היא רק חומדת
ואני להוט יופייה.
לי חיוך תשלח בסתר
מחשש אותה מרים
זוית עיניה לי קורצת
בוא אלי אהוב יקר.
אחותי מרים מרימה
בוששה בוא אל חדרה
ואני דרוך בפתח
שריר עלומיי נפח תפח.
הנה היא עומדה בפתח
לתוך חדרי זלגה חמקה
מיד נשקה שפתי בשפע
ואני כחום כבשן.
את בתוליי נשאה ממני
חמדת אבות ידעו חיי
והיא בסיום, חמקה ממני
לחדרה של זו מרים.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 477/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
ספוריו של עגנון
האהובים עלינו:
"האדונית
והרופא",
ו-"הרוכל
וגרושתו".
צאן מרעיתו
מריצות קטעים
בספרות מוגברת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.