|
רוח נושקת הר
הר נושק סלעים
צוק נושק שמי עולם
ויחדו ברנה יוצאים.
ים נושק גליו
גל באדוה יפליג
מתהום עולה דגה
פני הים תציף.
שמש במרום עלתה
שלחה קרני הזיו
משובל שמלתה תציף
את פני המשעולים.
לילה אפל וקר
ממרחק יללת תנים
על משכבו נם האכר
בטרם הוא ישכים.
רוח קרירה נושבת
עולה ליום תמים
לצליל הבוקר נכספה
שאת יומה ינעים.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 467/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
החבר של שלי
נורא מעצבן
אותי, ולא בגלל
שאני פמיניסטית,
להפך, השובניזם
נותן לנו לנצל
את הגברים! הם
הולכים לעבוד
ואנחנו נחות,
מכינות קצת
אוכל...
בכל מקרה! הוא
נורא מעצבן
אותי, כי הוא
מתלהב מעצמו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.