|
רוח נושקת הר
הר נושק סלעים
צוק נושק שמי עולם
ויחדו ברנה יוצאים.
ים נושק גליו
גל באדוה יפליג
מתהום עולה דגה
פני הים תציף.
שמש במרום עלתה
שלחה קרני הזיו
משובל שמלתה תציף
את פני המשעולים.
לילה אפל וקר
ממרחק יללת תנים
על משכבו נם האכר
בטרם הוא ישכים.
רוח קרירה נושבת
עולה ליום תמים
לצליל הבוקר נכספה
שאת יומה ינעים.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 467/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
נהג מונית בהה
לי בחזה והעיר
לשותפיו:
"זה גדל להן
מהבמבה?"
לא היה לי מה
לענות. אני באמת
אוהבת במבה.
כל קשר בין
הבמבה לחזה שלי
הוא מקרי
לחלוטין. למרות
שעכשיו אני
מתחבטת בשאלה,
"מה היה קורה אם
לא הייתי אוכלת
במבה?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.