|
יומו מתחיל עם הזריחה
מוחו זימות רוקח
כיצד יגדוש במעות כיסו
מכיס עוברי האורח.
סובב יומו סביב השעון
הניצב ברחוב ביפו
ממתין לבוא לקוח טוב
שידו תקנה שעון פה.
לכל אשה ימכור תכשיט
זיוף שובה עינים
עד הגיעה לקצה הרחוב
נמס הוא בידים.
ישא רגליו מן השעון
נפשו בחיש נמלטה
פן בעלה יבוא לפה
וישבור רגלו בשגגה.
קשה יומו של איש זימות
נוכל אפוף תפארת
שב הוא בערבו של יום
ובכיסו תפארת.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 462/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.