|
ידה בכנור אוחזת
שפתותיה יאמרו שירה
נערה סומא מזמרת
שהאור נטש עינה.
בככר מרכזית נצבת
מסביבה נאסף ים אדם
התזמורת בעצב נוגנת
מנגינות שתם יומם.
קולה כזמיר ירקיע
ירטיט דלתות ההיכל
זמרתה לשמים תשמיע
מנגינות לבבה שכשל.
בתשואות, דמעתה גולשת
בכיה יעפיל שירתה
בלבבות יחלוף הרטט
לקולה החנוק מבכיה.
התשואות הרמות ירקיעו
לקולה הענוג והרך
המעות זרמו והפליגו
לכיסה בשולי שמלתה.
בקדה ותודה פותרת
את השומעים שירתה
בשמים עיניה נותנת
ומודה על כל שעשה.
© כל הזכויות לתוכן יצירה זו 461/12 שייכות ל- shulibangi ש.
שאול |
|
|
אלי, אלי, שלא
ייגמר לעולם...
-ניטשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.