|
זו היתה המלחמה
בה הגן עם על ארץ
זו היתה שעת הקרבה
שהאחדות בה נשגבה.
זו היתה שעת תהילה
לבחורים עזי הנפש
שמסרו נפשם בקרב
ולעמם היו חומות.
זו היתה שעתו של עם
הלמוד רדיפה וסבל
זו היתה שעה יפה
בה אוחדו הלבבות.
זו היתה שעתה של אם
המגוננת על בניה
כחנה אם השבעה
לא תתן נפשם לסבול.
זו היתה המלחמה
השונה מכל אחרת
זו היתה שעת התקוה
של העם בגדולתו.
זו היתה שעת האחדות
של העם למוד הסבל
שחרט הוא על דגלו
לא עוד מלחמות.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 453/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.