|
שיר הוא שכבות של מי ששכבו
והתענו בתוכו עד שבאו המילים
והתערבלו בו כמים במאכלים
לאט יצרו מתוכן מטעמי אהבות
כי שיר הוא לב שנפתח בקריעות
האכזריות של הכותבים ללבבות
הברואים שכולם כקולם זרדים
למדורת אלוהית בלהבות דמים
כי שיר הוא להבות והמילים
מזונות מרים בטעמי האוהבים
לא זיכרון של רגע הנשיקה
ולא זיכרון של רגע הפרידה
הם המזון ללבבות המתאהבים
סבל כאב פרידות וחיבוקים
הם מקור להשראות שירת
כמעט כל המשוררים
23.11.12 |
|
|
כשהמזל בא צריך
להזמין אותו
לשבת...
פנופלה קרוז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.