|
הייתי חיוור ומסוחרר
הייתי שיכור ומאוהב
פחדתי לקום מהכסא
אך הרגשתי שלם ומנוסה
והלב פועם בצעידות
עולה לאט במדרגות
מחייך ולא מבין כיצד
זה מצחיק איך חיוך פתאום מרגיש מיוחד
פזמון:
עישנתי הרבה געגועים לריאות
שתית את הויסקי שגורם לי לבכות
אז נשאבתי לכוח שמשך לאחור
דווקא טוב קצת לברוח לקור השחור
מכרתי לגוף את העולם
דמעתי לשיר שלא קיים
השקט דוקר כמו חרבות
האנשות שבי הפכה לקן צרעות
פזמון:
עישנתי הרבה געגועים לריאות
שתית את הויסקי שגורם לי לבכות
אז נשאבתי לכוח שמשך לאחור
דווקא טוב קצת לברוח לקור השחור
מעבר:
התמכרתי לריח שלא הכרתי
למגע של נוצה
לאישה שעליה חלמתי
רק סיבוב אחרון
נגמלתי |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.