|
המילים המתחבקות בך כנמלים חרוצות
הדבורים העפות בתוכך דבש מעניקות
התזזית של אין האונים והכוחות מתעצמים
הפחדים של עולמות אחרים נעלמים ואינם
התשוקות הבלתי מבוקרות חדשות לבקרים
החדשות הבלתי נסבלות בקרים וערבים
התאוצה שהיתה ואינה בעיני המסתכלים
הבריאות הבלתי נלמדת גדולים כמו קטנים
רוצי אל זרועות היופי העף אל הבלתי נדלה
חבקי את אהבות העבר העתיד ותני לך
להנות מהבלתי מוכר הבלתי ידוע בי בך
פתחי שערי שמים בתוכך ועופי אל פנימיותך
כי שם בעולם הבלתי מוכר
שם בעולם שאין בו זר ומוזר
תתעורר עוצמת אהבתך
19.11.12 |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.