|
מאת: משורר-המהפכה קומנדנטה שמואל ירושלמי
אוייב-ההמונים חד הוא
אוייבינו המעמד השליט.
גם בישראל, גם בעזה,
גם בארצות-הברית.
ירהב עוזם בשוד וגזל;
יגבירו-חיל הפרד ומשול.
שבענו שקר!
נחדל הליכה שאול!
בשביל תפקיד עורם ימכורו;
שום ערך, שום עקרון.
רק כסף ועושר;
יחי העיוורון!
הבטחות-שווא יכסונו;
יבטיחונו הרים וגבעות.
חזר-יחזרונו -
בני-עוולות.
ובינתיים דם והרג;
וישחט הפועל זה את זה.
ופוליטיקאים אותו רגע
ישתו את הקפה.
העמים הירצח ישלוחו;
על דמם ייחתמו הסכמים.
העשירים ממון ירוויחו;
הפרד ומשול בין המונים.
הזמן הוא זמן-מהפכה!
אין לנו לוקסוס!
מהפכה או אבדון.
העמים קומו!
הקץ למדון! |
|
|
שלושה ימים אחרי
זה מגיעה לי
למשרד אחת,
אומרת שהיא
האחות של שירה,
ומבקשת שהמשרד
שלנו ישתמש
בסוכנות דוגמנות
שהיא עובדת בה.
אין לאנשים בושה
היום. חשבה תעשי
חינדלך נתקפל?
מה אנחנו
ילדים?
אפילו לא בלעה.
אבל מה, ציצים
יפים.
הקופירייטר של
אלוהים בשיחה
ליד הקולר לא עם
הלקוח, אלה עם
תקציבאי לא בכיר
שמטפל בלקוחות
אחרים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.