אֲנִי הוּא שֵׁם זְמַנִּי
לְצֶלֶם אוֹבְדַנִּי הַנֶּחְפָּז לְהוֹצִיא
אֶת הַטְּרָגֶדְיָה הָאִישִית שֶׁלִּי לַרְחוֹבוֹת

מַחְשָׁבְתִּי זוֹ אַחֲרֵי שֵׁהוּקַל לָהּ גַּם בְּמֵעָי
מִן הֶעָתִיד הוּא שֶׁלּא תִּרְצֶה לַחֲזוֹר אֵלָיו
להיות סודו של המשפט הסתום בלי וו החיבור לפסיק ההמשך עד לקוצר
הַנְּשִׁימָה

עַל כָּך אֲנִי מֵעִיד
וְחוֹתֵם בְּמִשְׁפָּט שְמִסְתַּיֵים
בְּאֲלַכְסוֹן אָרוֹך וּבוֹדֵד