אוזן קשבת, מילה בדידות ריקות והכל לכאורה כשורה והכל לכאורה
לא. המילה ריקה היד בודדת, שירה מפרידה בקו דק של ריקנות ביני
לבין העולם החי התוסס. בדידות וריקנות מזילות דמעה על פניי
ואני עצוב כמו יום שני אחרי הגשם.

בדידות מילה גסה, ריקנות מילה אבודה שלי, כמו בת, כמו טפטוף
כמו בכי של ילד בפינה, בכי חלש שלא ניתן לא לשמיעה. כמו כל
מחלה גם אני אוסף את חפצי בצרור כאילו היו בו דברים יקרים מפז.
בדידות ובכי, צלילות מחשבתית ותפילה האם מישהו שומע האם למישהו
אכפת? והתשבוה כל כך גדולה, מרוססת על קיר בטון ריק מדיף שתן:
"לא!".

אני עלוב,אני עזוב וכל חמלה היא צחוק גל של בושה. אני עלוב אני
עזוב כל כך רוצה, אבל... מליצה, מצילה, נצילה, אהבה כמו מילה
בתוך מילה באופניי הסתיו כמו תפילה בתוך תפילה ליבי נגה אליו.

סליחה אות סליחה מילה סליחה אמא אבא אח, סליחה שאני קיים
וסליחה שכל מטרתי מחילה וכאב, כאב ומחילה כמו אחות טועה שלא
מצאה את מקומה , סליחה, סליחה, סליחה... תודה אוזן תודה עין
תודה אות תודה מילה מקלה תודה דמעה תודה פחד וחשש
תודה,תודה,תודה כמו פעם כמו תמיד, לבכות