|
בחיי סובבת
ביומי רוחשת
בתוך חלומי
שוכנת מדורות,
אהבת מולדת
מצער פורצת
נחלה היא לי
יומה במלחמות.
ארץ אבותינו
בית לבנינו
מתוך הלהבות
נושאת אלי תפלות,
אלוקים יודע
שיומה בדמע
המלאך יביט
ויחוג בשמי מרום.
עד מתי יתן
לבניה להלחם
לשמור גבולם
מפני אויב וצר,
נייחל ליום
שנשקם כמזמרה
ואתם יצוקה
מרובים וכלי מדון.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 447/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
רבים שואלים
אותי, ככה אתה,
אה?
ואני עונה, זה
מה יש.
אפרוח ורוד,
זה מה יש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.