|
הסתכל על זה האופק
תן מבט בנקדה הזוהרת
הדוהה, קורצת ובוהקת
וסביבה הלה תמה.
הלה, אבק, זוהר ועצב
אופפים אורו של עצם
הושט ידך וחפון טובם
כי עת בוקר, תם זיוום.
ממרום הלה נושרת
לראשו של נש בחלד
אבק של כוכבים נתך
אותו אתנו לא ניקח.
נרקוד בבמות החלד
לא נרמוס רגלו של הלך
לכלם אותה הלה
אך חשוב מי מובילה.
אבק של כוכבים ועצב
ירדו קבין אל זה החלד
ושפעם ייכס עולם
כל החפץ, יטה יטעם.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 442/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.