|
מלותיך כצוף הורד
ממתיקות שבילי ימיי
מבטך פולש ללבי
וצורב נימי נעורי.
שפתיך גומעות שפתותיי
כעולל לחלב אמו
אך לבך נשאר מרחוק
ואין אהבה בקרבו.
ואני לך כפתיה
משיבה בלטוף וחום
מנסה ללקט אהבה
ובידי חופנת רק חול.
גופי אפקיר בידך
ובתום, תשליכנו נבוב
לא ארפה אהבתי אליך
בחולי, בצר ובמכאוב.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 429/11 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
|
|
רבים שואלים
אותי, ככה אתה,
אה?
ואני עונה, זה
מה יש.
אפרוח ורוד,
זה מה יש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.