|
גם אם איני מתחייב על מידת האמת,
ברקע הדברים עומדות שתי עובדות:
- אשתי היא קוסמת -בישול ממדרגה ראשונה.
- לאשתי יש יומולדת כמעט בכל שנה.
ברי-סמכא וטעם, קובעים חגיגית,
שלו הייתה אשתי טבחית אפילו בסתם גיגית
- שבה היה המצרך היחיד קופסא של לוף -
היה המצרך עולה לדרגת רב-אלוף.
לקראת יום הולדתה החלטתי להכין לה הפתעה
אשר תזכני סוף-סוף בתואר "שוליית-אפייה";
הכנתי כרוכית-תפוחים כמו זו שהיא אופה
בתקווה שתצא טעימה וגם יפה;
התכוננתי למבצע בהקפדה ושקידה
ופעלתי כאשר היא יצאה לפגוש ידידה.
לא אפרט המתכון שלי (כי יש בו סודות)
ואולם הוא יצא לא-מושלם - זאת עלי להודות .
אשתי חזרה; טעמה; ובלי להרבות מילים
מינתה אותי "שוליה-מתמחה-להדחת כלים".
מדן נריה, ינואר 2012 |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.