מוקדש באהבה למוסיקאית עופרי.

תמיד הייתי משוגעת. בבית הספר הייתי עומדת במקום המורה בסוף
ההפסקה, ומורידה את המכנסים והתחתונים. מוזר לחשוב שהפחד הכי
גדול שלי היה שהמורה תסיים את הקפה בזמן ותתפוס אותי מלמדת את
ילדי כיתה ב' חינוך מיני.
תמיד הייתי משוגעת.
כשהיתה לי בחינה בבלט ולא החתמתי את הוריי לצאת מבית הספר
באמצע היום, בכיתי לשומר ואמרתי שאשאיר אצלו פיקדון. הייתי בת
עשר. השומר ויתר בסוף.
כששברתי את השן שלי כשנפלתי בהפסקה הגדולה, היה צריך למלא טפסי
ביטוח. "איך קוראים לאבא שלך?" שאלה המזכירה. "אבא", עניתי.
נורא התפדחתי באותו רגע.
קיימתי יחסי מין בפעם הראשונה עם מישהו שהכרתי במונית שירות.
סטוץ. היה לי חבר לפני, אבל נורא כאב לי ולא הצלחתי איתו.
הסטוץ היה יותר מנוסה, הרגיע אותי והדריך אותי. אז זה עבד.
יותר לא ראיתי אותו.
אני משוגעת. בשביל המלצה מיונה הבוסית המגעילה, בקשתי מהמזכירה
של ג'ניה המנכ"לית שתקבע פגישה בין יונה לג'ניה. "אני לא צריכה
לבוא," אמרתי. "יונה אמרה שברגע שג'ניה תיתן את האו קיי, תהיה
המלצה כתובה, עם חתימה ולוגו והכל."
הלכתי לבריכה לפני מספר ימים בשש וחצי בבוקר. במלתחה ראיתי את
שכנתי רוזי ערומה. אישה בת חמישים. החלטתי לא לומר שלום, לא
נעים לי. "רפי בוקר טוב!" אמרה לי בהתלהבות רוזי העירומה. "כמה
טוב שבאת כל כך מוקדם, תקבלי כח לכל היום!" טוב נו, הפעם היא
המשוגעת. קצת. או שסתם היא לא מתביישת ממני. ואני הרגשתי פדיחה
כשאמרתי לבעלי שיש לה גוף יפה וכדאי לה לשים חזיית פוש אפ.
טוב אז כבר הבנתם שאני משוגעת, אבל בינינו- מי לא?....
רפאלה.