|
אור הנשמה שכמותך
אורות מרצדים בליבך
מעירים את נימי עינייך
מרעיפים חלומות פז
למסכי לובנת הזהב
מתרפקדים כאגלי טל
על זויות שערותייך
נוצצים בעין השמש
כולה אורה זורחת
כולה צבעי הקשת
בענני הנוצה העטים
על ענני הגשם להוריד
אותנו לקרקע יציבה
בוטחת בעצמה מלאת
און שמחה ואהבה
30.10.12 |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.