פֻּרְסְמוּ שִׁנּוּיִים בְּהֶרְגֵּלֵי הַתְּמוּתָה
כְּאִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ יְכֹלֶת בְּחִירָה
בֵּין מָוֶת כָּזֶה אוֹ מָוֶת אַחֵר.

אָז לִידִיעַת כָּל הַנּוֹגְעִים בַּדָּבָר
אֲנִי מַעֲדִיפָה לָמוּת מִזִּקְנָה
בְּגִיל 91 אוֹ שָׁם בַּסְּבִיבָה
בְּמִטָּה רְחָבָה
עִם מְאַהֵב נִמְרָץ וְאָדִיב.
אֶפְשָׁר גַּם הֶתְקֵף לֵב זָעִיר
עַל רַחֲבַת רִיקּוּדִים שֶׁל אֳנִיָּה
בַּדֶּרֶךְ לְקָרִיבִּיִּים אוֹ אִיֵּי הַבְּתוּלָה.

אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא לָאַלְצְהַיְמֶר
אוֹ לְפַרְקִינְסוֹן מְקֻלָּל
וְ לֹא  לִפְנֵי בָּנִים וּנְכָדִים
כַּמּוּבָן.

טְפוּ טְפוּ חַמְסָה חָמְסָה
לֹא מַאֲמִינָה בֶּאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת.
אֲבָל זְהִירוּת מוֹנַעַת אָסוֹן
וְדַיָּה לַחֲכָמָה בִּשְׁעָתָהּ
לֹא כָּךְ?