אני יכולה לשבת ולכתוב על מה יקרה כשתלך ממני.
על הצביטות הקטנות בלב בכל פעם שאני אזכר בקיץ שלנו.
שלי ושלך ולא של אף אחד אחר.

הכמיהה המטורפת למילים יפות ממך,
משתוקקת להיות האחת שלא תשכח לעולם, שגם לך יהיו צביטות קטנות
בלב בכל רגע שלא תהיה לידי ומישהי אחרת תאחוז בידך הקרה.

תתגעגע אליי יותר ממה שתוכל להכיל,
בלילות אכולי הבדידות דמיין אותי לצדך.
תכתוב לי מכתב אהבה מרגש,
תנשק אותי, כאילו זאת הפעם האחרונה.
תרגיש את המחנק בגרוני ואת הלב הדופק בכל פעם מחדש.

תאהב אותי תמיד,
ותגלה לי את זה בסוד, בלחש.
שלא אהיה היחידה שמתפוצצת מרוב רגש.

עכשיו, אחזיק אותך חזק בזרועותיי,
אצמיד את ראשך לחזי וארגיש את הנשימות שלנו מתאחדות
לנשימה אחת.
ואת הלב של כל אחד מאיתנו, כאחד.