כי מי היית כשתלשת לי את הלב
אבל טוב לי טוב להיות לא אוהב
אוהב, לא אוהב, אוהב אותך
בתוך גיגית הטבילו אותי עירום
עננים חסרי תבונה על צלע גבעה
בשמיים הכוכבים היו גבוהים
אני שתיתי את מה שניתן לי,
בזה איני אשם
זה היה טוב, זה היה גדול, ואני גאון מאנייק
כשמסובבים את הסיבוב של הגלגל, ומים ניתנים
את לא ראית אותי איפה שהייתי לפני,
איפה שהמים נגמרו ולא הייתה טיפת לחות
אבל לא נורא, את יפה ואני גאון מאנייק
ואני שר לך כמה את יפה וכמה את חיה
וכמה האנושיות כל-כך שבירה

לא היה את זה כמו בכל יום
טיפת מים מברז חלוד ברחוב
איזו השקיה ענייה לגוף צמא
איזו חפירה באדמה למעט לחות
אבל זה לא המצב אליו נקלענו
איפה שלקחו גם אותי גם אותך הדרכים
הם ידעו מזלות בין לבין מה שנשאר
בין הבאולינג לדלת סגורה דברים מוזרים קורים
קרעי ערפל של אשליות וקורות בין העיניים
מי רואה אותי ומי רואה אותך
כל זמן שאנחנו מתייחסים זה לעולם וזו לעצמה
וגם להיפך, באיזה אופן זה יכול להיגמר אחרת
אם לא כשיגעון גדלות והתמוססות המחשבה

גם בין קרע לקרע בבגד שנקרע
טלאים לא שמים, רק תופרים
תפרים עדינים, דקיקים
נפש עדינה זקוקה לאהבה
כל יום שעובר ואני מה אני ואיפה
לאן שאני הולך ואני לאן אני הולך
גם באמבטיה אפשר למצוא את אלוהים
גם בפשר חלום מטושטש בקושי זוכרים
מילה קטנה וספר תנ"ך ואיזו הבטחה
משהו שלא אני הזמנתי, או ש-כן, לא
וגם אני צרחתי מהגגות עד כמה אני קטן
בחבל טבור עבה אל השמיים, ישר מלב הנשמה
ואפשר לשתות אותך וגם להסניף
אבל נגמלתי, ואני שותה קוקה-קולה
יש לי ליקוריץ וסוכריות ג'לי
ובטן מלאה כאב ותענוג
כמה בטן יכולה להכיל עוד בטן
כמה תבונה ונשמה יכולה להכיל הנפש
משתוחחת תחת הסואן מאיימים צופרים
נהיה כי זה מה שיש עד שאין
וכל העושר האלוהי מחכה גם לי,
אינני מתייסר ואין בי פחד
כי לנצח כרתי ברית עם הגיבור
והוא מפזם ושר וטוב לי על הלב
את תשירי, הכול בסדר, אין מה להתבייש
או להרגיש אשמה
אני שבע וטוב לי ורוצה אותך גם ככה
כי אני מרגיש ואולי חי את כל הדרכים.