אני הולכת להתגרש ממך
ולקחת חתיכות מלבך איתי
הידיים שלי מלאות מרירות
גמדים שותים את שמחת חיי מעיניי
אני יוצאת מהבית עם מזוודה אחת גדולה
וסוכריית קרמל שחורה מתגלגלת בין לחיי
פתחתי את הרדיו ושמעתי את בעלי
משקר כמה הוא אוהב אותי
יש לי אלף מאהבים
והוא הולך לבד כשהשמש יורדת
יש לו הכול ואין לו כלום
אני אהיה האישה ההיא שהוא אהב
הוא לוקח את שארית היום כשאני מלבלבת
במזוודה שלי עם הבגדים - חתיכות מלבו
ובשקית קטנה על שולחן הסלון דמעותיי לו
האם זו מילה אחרונה או רק רגע חולף
אני אוהבת את הקסם בעיניך
האם הוא יישאר שם גם מחר
או שמישהי לא אני תביט בו
מעולם לא ביקשתי ממך שתהיה האחד שלי
רק מישהו שיכול להיות חבר
כשאני יוצאת אני צריכה מטרייה
אתה שופך עליי אשליות של אהבה
מעולם לא ביקשתי ממך שתהיה האחד שלי
רציתי רק חבר
בתוך עשן אני יוצאת עם שמשייה
אולי תבוא לפה ותפסיק לעשות ממני צחוק
אולי אתה מוצץ ממני הערכה עצמית
אולי אתה משחק בי, אולי אתה עסוק
אולי תבוא לפה ותפסיק לעשות ממני צחוק.