ראיתי ציפור, הציפור ראתה אותי
ראיתי ארנב, הארנב ראה אותי
ראיתי לטאה, הלטאה ראתה אותי
ראיתי שבלול, השבלול ראה אותי
ראיתי מצלמה, המצלמה ראתה אותי
ראיתי שיבולת שועל, שיבולת השועל ראתה אותי
ישבתי על אבן, האבן ישבה איתי
שמעתי ציוץ, הציוץ צייץ איתי
ירדו גשמים, הגשמים הרטיבו אותי
אבד לי הכלב, הכלב אבד לי

אהבתי אותך, את לא אהבת אותי.

אז מה תגיד
תשתוק
מה תשתוק
תגיד
אל תגיד
תשתוק
תמשיך לשתוק
מה אתה אומר
אין לך מה להגיד
תשתוק
למה אתה לא מדבר
ויתרתי.

לא הסכמתי לאף מעשה כזה
אני קורבן של הנסיבות
אני שומר לעצמי את הזכות לטפטף טיפת דם בכל מרצפת
לעקור את הבלטות
לשחרר את השרצים תחתיהם
אני שומר את הזכות לעקוד את שבגדו בי
לנגח אותם בין השורות
כי שתיקה היא אילמת גם אם נכתבים אלפי מילים
כמו בלון גדול מלא אוויר או הליום
אתם תיפצעו, אתם תדממו
כי נקמתי מתגבשת
אף אחד לא ייצא נקי.

חשבתי לכתוב לך שיר קטן
אבל אולי ייצא לי שיר גדול
חשבתי לכתוב לך שמתאים לך אדום
וכתום בשיער
אבל הכי אני אוהב את המכונית שלך
כל הדרכים מובילות לרומא
ולכל מקום אחר
גם לחנייה ליד פח-הזבל
רק שבועות אח"כ הבנתי מי זו הייתה
היא כל-כך יפה, זה צובט בלב שלך
אבל כאב עצוב
היא לא יודעת כמה אתה מוקיר אותה
לא שמה עליך קצוץ
כל השבוע אתה מציץ לראות אם קול נשמע מחלונה
היית קונה לה זר של ורדים
אבל גם אתה כבר לא שם קצוץ.

עייף
נמזוג מים לתוך הספל, מים זה חיים.
נתקלח, נעשה אמבטיה, מים זה חיים.
נשב באור השמש, שמש זה חיים
נאכל מאכלים מזינים וטעימים, אוכל זה חיים.

אני רוצה לישון. אני רוצה לנוח.

בערב נלך למכולת, היא מוכרת דברים שנותנים חיים, פינוק
ונוחות.
נגיד שלום למוכר חיים, והוא יגיד "בוקר טוב גם לך!"
למרות שערב.

אולי נקנה בירה שחורה, אולי נקנה מיץ תפוזים.
אולי נקנה מיץ עגבניות. זה מזכיר דם, אבל אין קשר.

אולי נדבר על כמה אנחנו עייפים, אולי גם ננוח.
אולי נישן על רצפת המכולת.
אולי ניתן לאנשים לדרוך עלינו.
אולי פשוט נצנח באפיסת כוחות באמצע סופר-מרקט ענק.
אולי פועל הניקיון ינגב אותנו מהרצפה ויסחט,
את הסמרטוט.