מי יצילני מבורות ייאוש
לא נשארו בני-אדם בעולם הזה
נשימה אחרונה נשארה לי לפני
כל המי ומי ומי כפויי הטובה
נשמות טהורות שלבם שחור
בעליי כנפיים שדמם קר
אנשים בלי נשמה,
איש לא זוכר חסד נעורים
על אהבת נעוריי אניח כתר כסוף
משובץ אבני חן, אבני דמעות
ובלבי יבואו האנשים כולם
טורים-טורים
ויברכוני לשלום בטרם לכתי
כי קצה נפשי
אבוד בעולם רפאים לא ממשי
חסר היגיון וסדר, חסר חסד פשוט
תקבלני האדמה בברכה כבן השב הביתה
בואו אבנים חלודות ותכלו את לבי
בואו עבדי הממון וסוחרי האשליות
ומחקו את שמי
בואו צרי-העין והקטינו אותי
בואי האדישות ומחקיני בהינף יד
זה לא משנה בין שמיים וארץ כי אינני כאן
ואין אני לי ומה לי כשאני לא אני
בורות הריקנות מחכות לכלותי,
אטבול בהן עד מעל הראש
אנשי בוהן ודממה
אנשי צל וגשם
לא יראו פניי ולי תהיה הנחמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.