ריקי די / שירים עצובים |
מכתיב לו הגוף צעדיו
במסלול הזוי אל הנצח,
שם גבו הזקוף זוכר, מתפקר
זחוח ושובב מניף רגליו וידיו,
גם אני שלחתי קצוות
אל יקום שונה ושלו,
פעם היית רוקד במילותיך השחורות
על עורי המפתה
ושפתיי היו מפתות בלחשי קסם
בממלכה אחרת היית מעגל בועות
סוגר אותי במגע של זהב
מציץ אל הנפש
וקורא שירים עצובים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|