|
כבכול יום המתנתי לבואה בדריכות
בתקווה שסוף סוף ניפגש פנים אל פנים;
קולות מנעליה נשמעו במדרגות;
אני מכיר את צלילן מקומת הכניסה
ועד הקומה השישית בה היא גרה;
בבנין אין מעלית, אולם כאשר אני מאזין
אני יודע בדיוק את מיקומה בכל רגע נתון;
...עכשיו היא הגיעה לדלת דירתה
...מחפשת את המפתחות בארנקה;
...עומדת לשלוף אותם. אבל משום-מה - דממה!
כלום ייתכן שאינה מוצאת אותם?
לפתע אני קולט צליל פתיחת הדלת מבפנים
ונשמעים קול גבר, אישה וצחוקים;
אני מדמיין מה ששם קורה - מקנא ומתבייש.
אולם אני לא מתייאש כי מחר עוד יום יש.
יוני 2011 |
|
|
כל מי שנותן את
השואה כטיעון
לזה שאין
אלוהים, לא מבין
שאלוהים בודק
אותו, ויום יבוא
וכנקמה על חוסר
האמונה, הוא
יביא לו את
אורלי וינרמן עם
יעל בר זוהר
וצ'יקי ארד,
לתוך לוח
שידוריי הסתיו
של ערוץ 2!
ואז הוא יראה מה
זה לא להאמין
באלוהים!!!
ב"ה, מחזיר
בתשובה לא
הגיונית, תוך
כדיי ביקורת
טלוויזיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.