|
כבכול יום המתנתי לבואה בדריכות
בתקווה שסוף סוף ניפגש פנים אל פנים;
קולות מנעליה נשמעו במדרגות;
אני מכיר את צלילן מקומת הכניסה
ועד הקומה השישית בה היא גרה;
בבנין אין מעלית, אולם כאשר אני מאזין
אני יודע בדיוק את מיקומה בכל רגע נתון;
...עכשיו היא הגיעה לדלת דירתה
...מחפשת את המפתחות בארנקה;
...עומדת לשלוף אותם. אבל משום-מה - דממה!
כלום ייתכן שאינה מוצאת אותם?
לפתע אני קולט צליל פתיחת הדלת מבפנים
ונשמעים קול גבר, אישה וצחוקים;
אני מדמיין מה ששם קורה - מקנא ומתבייש.
אולם אני לא מתייאש כי מחר עוד יום יש.
יוני 2011 |
|
|
אני כאילו
בלונדינית כזאת
אבל בכאילו כי
באמת השיער שלי
הוא בכלל שטני
עם פסים
בלונדינים, אבל
הוא ככה בטבעי
רק מגיל 15 לפני
זה בכלל היה לי
שחור.
בלונדינית, או
שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.