מירב ראם / מעליש |
ותהום סמיכה גואה
אני שוב טועה.
ראשי נמרים
הרים-הרים
מגלים (לפעמים מסתירים)
חלקים קטנ-ט-נים
של אישה שכבר איפסנתי.
(אחת מדי רומנטית).
גם חלקים שלו
(והוא אפילו לא יודע)
פזורים על קרחות
מנסים להתחבר
להתאחות
לפאזל רצוף-אהבה.
אה-הה, התקווה!
שפחה עלובה!
אויה בדידות מזערת!
אני משערת
ששוב נקח כמה שעות-שינה בנפרד
לכבות איזו אש.
בינתיים
רק-ריק
זה כל מה שיד מושטת מצליחה לגבש.
עד שנתאושש.
(מעליש)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|