"אנחנו בעלי הרגשה
ובתוכנו מלווים הרבה רגשות
שמנהלים אותנו במשך היממה
מה זה באמת להרגיש?" (שרית גבאי)

להרגיש = להפעיל - הזמן תלוי ביתר הפעלים במשפט.

מה מפעילים, כשמרגישים?

הרגש הוא דו-שיח בין ה"אני עליון" לבין ה"אני תחתון" באדם.

למה הכוונה?

"אני עליון" = נשמת-חיים = נשמה = החלק הרוחני באדם - חלק זה
מכיל את הזיכרון, החשיבה, התודעה, התבונה וכו'.

"אני תחתון" = נפש-חיה = נפש = החיבור לכלל הבריאה - החלק
השורד, המתקיים, המסתגל - חלק זה מכיל את הביטוי העצמי,
היצירה, הצורך, הרצון העצמי וכו'.

למעשה, כל הצומח והחי מחולקים לנשמה ונפש, שהרי לא ייתכנו
חיים, ללא שני אלה.

הנפש קולטת את האותות מהגוף (רעב, צמא, כאב וכו') ומהסביבה
(ריח, צליל, טעם, מגע ומראה), מעבירה את האותות לנשמה... הנשמה
מתרגמת את האותות ומחזירה את המידע אל הנפש, שיוצרת את התגובה,
או אי-תגובה, לאותות.

יש מצבים בהם אנחנו סתם נזכרים בחוויות מסויימות, במקרים כאלה
הנשמה מעבירה אל הנפש את המידע מאותו זיכרון, ואז מתעוררים
הרגש (שמחה, עצב וכו'...), ואיתו הביטוי העצמי (חיוך, צחוק,
בכי וכו'...)

כשהנפש קולטת מצב, שאינו מוכר לנשמה, מתעורר בנו הפחד...

כשהנפש קולטת מצב, ששמור בזיכרון, כטראומה, או כאב, מתעוררת
בנו חרדה, אלא אם התמודדנו עם אותו מצב טראומתי...

כשהנפש קולטת מצב, שמעביר תחושה (מלשון חוש), של הרמוניה,
מתעוררת בנו נינוחות מפתיעה.

וכן הלאה...

אבל...

ישנם מצבים, בהם האדם לא משתמש בזיכרון החווייתי שלו, מאחר
והזיכרון שלו מושפע מידע שגוי, שנכפה עליו, כמו לדוגמא -
כשהורה מכריח את הילד לאכול את כל המנה, שיש בצלחת, הילד
יתבגר, וכשהוא יראה אוכל מולו, התגובה תהייה אכילה מעבר לנקודת
השובע... ואם בכל פעם, שהילד יסיים את כל מנת-האוכל בצלחת,
ההורים יגידו לו, שהוא ילד טוב, הילד יתבגר, הוא יגיע למצב של
אכילה מופרזת, ויאכל בכל פעם, שתתעורר בו תחושה לא טובה, לגבי
עצמו, כי מי שאוכל הכל הוא "ילד טוב".

אנחנו מכנים תחושות פיזיות שונות שלנו, רגשות, אבל כאב, מועקה,
ריח, טעם, צליל, וכו', אי אפשר להרגיש, אבל כן ניתן לחוש.

הביטוי העצמי נחוץ לנו, שכן הוא סיכום של הדיאלוג בין הנפש
לנשמה בתוכנו, אך רבים מאיתנו לא יודעים להשתמש נכון בכלים,
שיש לנו, כדי לבטא את עצמנו.

מי שרוצה להבין את הדברים יותר לעומק, הסרט "החומה" של
"פינק-פלויד" מסביר זאת בצורה נפלאה.

מאמר זה מוקדש לשרית גבאי