בקוביונת מלונת חיי
העלובה בחוורון העששית הקר
שלוות האשלייה...
כי עד ייאוש שוב מאוהבת בי
בלילה הנצחי. ..
הוד מלכותה מלאך הקרח
והמוות על מצחי
אצבעותיה ערוכות מכאוב
מאוב אין -דור
קללת דמותך לבשה
פשטה בגדיה מעורה
יצאה מקצה ועד קצה
עטפה אותי בחל-זונות תעבתה
שיפתי תמנון קריסטל
הכוס על פי כרכה
צרבה אוזני להט
ייסורי תשוקת גניחות
כול ייצורי הגהינום
עדנת ידיים אמונות
לשה גופי
נשקה לצלקות ליבי הייתה
תולשת
בלי היסוס אך...אך...
הוא מזמן לא שם
כבר ריק נדם ונעלם...
מלכת הלילה והמוות
מאוהבת בי אני
מטען חלול...#
עיין ערך באינטרנט #
13.10.2012
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|