|
שוב
אני מביט בחבל הפשתן
ריחו עולה בנחיריי
כמו בילדותי
עת פרמתי סיביו
עד תומו
ועתה
הוא נכרך סביב צווארי
כמו צמחו בו כוחות
אדירים
אולי
זרועי כשלה
כמו ידי שמנופפת גופי
לשלום. |
|
|
להרוג בני אדם
זה דבר מאוד רע,
אבל מה אם הם
מאוד מאוד
מרעישים?
אני, תוהה
במוסריות האדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.