|
בדלוגים הבלתי אפשריים בין המלים
בין השורות בין האותיות הפסיקים
נתגלו לפתע ערמות של ספרים
זרוקים, מוזנחים, נופלים מהמגרות
ואנחנו שרצנו כל בקר לים לשחות
לא בגרנו מהיותנו אותם ילדים
הרצים כל בוקר לים ושוחים בברכות
בדלוגים הבלתי אפשריים בין התנועות
וההגהות, העריכות והתקונים, חדשות
לבקרים התעוררו בתוכנו רק זכרונות
שמש וסלעים בים התיכון במכמרת
חול ומצילים זועקים לשוא בחוף ימות
המשיח היורד אל מדרגות העבר
ולאט לאט שוכח את עקר משימות
ההצלה של עצמו מידי הטבע והאנושות
קופץ כילד בן שבע או שמונה ושוחה
מאחורי הסלעים אל הים הפתוח
לנשם אויר חדש, ארצות לא ידועות
מעבר לימות של פעם התעוררו
אצלנו כלנו זכרונות של ים חופים
של מכמרת והחוף הירק כמו בפעמים
הקודמות על שפת ימה של יוון.
8.10.12 |
|
|
"אם אלוהים
קיים, מה שאני
באמת לא מאמינה,
הוא יבין שיש
גבול להבנה
האנושית.
הוא זה שברא את
הבלבול הזה, שיש
בו עוני, אי
צדק, חמדנות
ובדידות.
הכוונה שלו
הייתה מצויינת,
אבל התוצאות
עלבות"
פאולו קואלו
(ורוניקה מחליטה
למות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.