[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרון אלגרבלי
/
כתמים של דיו

הלחץ מתגבר מהבהונות ועד קצוות השיער. השעה 14:30 יש רק עוד 5
שעות עד שהוא יגיע.
       בין מייל למייל רעד עובר בגופך מן השפתיים ומטה ומתרכז
בין רגלייך.
       את מחייכת חצי חיוך מנסה להרגיע את הגוף אבל כל עוד
הזמן עובר זה רק מתגבר
       מעין התרגשות לא מובנת של האם זה יקרה או שאוטוטו
יעקצו אותי ויתברר כדימיון.
       השעות רצות על השעון והגיע זמן המקלחת
       מסתבנת בסיבובים מדוייקים ובראש רצות תמונות של מה שאת
רוצה שיקרה או מתכננת
       בולעת רוק ונשטפת
       יוצאת אל חלל החדר
       כל החלונות פתוחים ורוח קרירה מנשבת
       שקרית ונעימה בו זמנית
       המגבת נשמטת לרצפה ואת עומדת מול ארון הבגדים
       שני צעדים לאחור ואת נשענת על המיטה
       שוב הרעד במורדבגופך
       מחייכת
       לובשת את התחתון
       החזייה
       השמלה השחורה
       שוב אותו רעד כשאת מדמיינת כייצד הוא יסיר לך אותה
       מתבשמת
       מורחת ריסים ושפתיים
       מסירה
       מורחת שוב.

       הזמן רץ ויש צלצול - יוצאת אל המכונית ונוסעים
       משלמת לנהג בהגיעך ליעדך
       שוב הרעד הזה - כבר מביך
       מצד ימין חוף ים ומצד שמאל טיילת
       מולך המלון ניצב
       הודעה בסלולארי מחזירה אותך למציאות
       חדר 305
       לוקחת נשימה ומתחילה לצעוד לכיוון הכניסה
       רגשות מעורבים של לקום וללכת או להיכנס מבלבלים אותך,
משתיקה אותם
       נכנסת
       את במעלית, קומה 3, רעד
       בצעדים קטנים מגיעה לדלת
       3 דפיקות והיא נפתחת
       חיוך
       מבוכה
       כניסה
       החדר חשוך, לא רואה דבר מולך
       שומעת את הקול שלו
       מלטף את האוויר שבחדר
       "תסתובבי"
       הוראה תקיפה בקול קטיפה
       חשש רץ בכל הגוף
       אותה תחושה מוכרת מעורבת בחדשה
       מסתובבת בחוסר נוחות כשאת שומעת צעדים קלים בחדר
       סופרת כבשים בראשך בכדי לנסות להירגע
       מרגישה ליטוף במעלה ידך
       צוארך
       לחייך
       "סומכת עלי" שוב קול הקטיפה
       מהנהנת לחיוב מתקשה להוציא מילה
       סרט סאטן שחור נוגע בעינייך,
       דביקות הלב מתגברות
       אצבעותיו ארוכות ומלטפות
       ריחו משכר
       קשירה הדוקה במעלה העורף
       ידיו יורדות מטה ונוגעות בשלך
       שוב שאלה "סומכת?"
       מחניקה כן בין שינייך
       הוא מוביל אותך בחלל החדר
       כל שאר החושים מתחילים להתעורר
       ריח וניל חם בחדר מתערבב עם ריח גופו
       בין מתוק למלוח
       נושכת את שפתייך מחשש
       ובלי הקדמה מרגישה את שפתיו על שלך
       נרתעת
       חצי חיוך
       שומעת את חיוכו
       ממשיכים במסלול הבלתי ידוע
       רוח קרירה על פניך
       עוצרים
       שומעת רק את צעדיו ובראשך רצות מחשבות של מה הוא עושה
       מזיז את שיערך, קצה אפו על עורפך
       אותו רעד שוב חוזר יורד אל מרכז גופך גורם לך להימתח
כמו חתולה על גג פח לוהט







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בית לחם, זה
איפה שעושים
פיתות?


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/5/13 10:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון אלגרבלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה