הקרירות שלך מורגשת באוויר החם
טיפות של כפור  על פני קירות מהבילים
מבטך מוסט הצידה מפני  
אישונים מתגלגלים

המיית צלילי רוחי המשתנקת
נקרעת לגזרים על זוג אוזניים ערלות
כף ידי באיטיות מבוישת נשלחת
קצות אצבעות רוטטות בכמיהה
לחוש בחום הרגשות

רעד קטן שכזה פתאום עובר
מעינייך הבוהות אל עבר השקיעה
זרם חשמל חולף במהירות
כל תא בגוף כעת מרגיש  את הדף המכה

שולח נפשי בתוך בקבוק
למסע לא נודע
לארץ רחוקה של עיניים זרות
הזוהרות באפלה במערת ענק חסרת שם
מלאה עד אין סוף בנשמות מאירות

המטילות צללים על התקרה
חושפים סדקים, פלאות
פכפוך  הזרם הקר כה נעים
בין אצבעותיי שלא בכלום אוחזות

צף עם הזרם
גופי מתנגש בקירות בעוצמה
קולות חבטה עמומים
שאיש לא ישמע

צרצר משמיע קולו
שיר מזמור מהדהד
לרגעים קטנים אבודים
בדממה התפוגגה מחיי עוד דקה

שולח נפשי בתוך בקבוק
למסע לא נודע