יושב מקופל רגליים מול הקיר הלבן
בובה עם חבל תלייה
רגעים בהם הוא זז ימינה ושמאלה בתוך המיטה הצרה
יש לו זאב קטן שהוא מגדל
ובור שהוא דואג למלא בשתן וקיא
עד מתי אתה תברח, ידידי
הילדות הלכה מזמן ואין אתה מבקש

קוביות של לגו עם קצוות חרוכים
דובי שמזמן נקרע לגזרים
הוא עומד על ראש ההר הכי גדול,
וההר קירח
כולם רואים אותו כשהוא כורע

הוא מוצא את עצמו עם חבל תלייה
מוטל בפינת המיטה מול איש שמביט בלבן
חסרה לו עין והיד שלו פרומה
היא לא אחזה דבר מעולם מלבד חיבוק למי שהיה ילד.