כובע טמבל על הראש
לב רעב לאישה
הדם זורם לי בראש, תאים נעים
צינורות נפתחים ונסגרים
אני רוצה לאהוב אותך ואת גופך
כל-כך קר היה בחורף הזה
הלב שלי קיבל משב רוח של רומנטיות.

אני מתנדב למשמר האזרחי, אני מתנדב למשמר הלאומי
אני מתנדב ללגיון הצרפתי, אני מתנדב ללשכת העבודה
אני מתקלח במים קרים, אני מתבשל במים חמים
אני מטיל מים צהובים, אני משלשל יהלומים
אני גר בירושלים הבנויה, אני מאוחסן במחסן של מכשפה
אני מתנדנד על חבל תלייה, אני מאפרה

יש לי ים של כסף, יש לי חור בכיס
יש לי צנצנת, יש לי בקבוק משקה חריף

שמעתי שמועות על מוות, שמעתי שמועות על אמונה
נתקלתי בשמועות שיש תקלה, אמרו לי שאני דומה לפרה
אני עושה צחוק מעבודה, אני מצחיק עד דמעות
אני יורה בדיחות בצרורות, אני ליצן עם עיניים אדומות
אני חושב, משמע אני קיים
אני חושב שאני מטומטם
אני חושב שאין על מה לחשוב
אני חושב מחשבות רדודות

נפלתי לבור געגוע, נפלתי לבור שאול
נפלתי לבור יגון ואשמה, והכתה אותי בכאפה המכשפה הרעה
ראיתי שהכול נופל
שמעתי שמועות שהכול נופל
נוכחתי בעצמי שאכן הכול נופל.

שיערי צימח פרא, מסתבך בצמרות העצים
זהב, לשם כך נולדתי, לא לשם כך המשכתי
חללית פתוחה מוזרה, ספינת חלל
מתעורר בדירה חמה ומוסקת מדי
שותה את המשקה הקר, יש תוספת ברגש
הבגדים מכבידים על הגוף
אני 70 אחוז מים, כמו העולם עצמו
שותה את המשקה הקר, טובל עצמי במים קרים
פושט את בגדיי והולך לישון במצולות

צריך להתקלח, עוד ועוד פעם
בקבוק משקה ישר מהקירור
שתה אותי, היא אומרת
אני מסכים
הולך לחפש את סימני הקור על גופי העירום.

כמו אתמול
זה קרה כמו אתמול
לא ידעתי לאן אני הולך
הם אכלו אותי כמו כריך
אני הייתי גדול מכולם
אני הייתי גדול, ונהייתי קטן

בבוהק השמש מה יש לך לחפש,
הם אמרו
לא לשווא באת ובטח לא ייחוד יש בך
כל השנים שעשית לא שווים פרוטה
אתה בידיים שלנו כמו פלסטלינה ביד היוצר
אל תתנגד, הרי אתה פגום

זה נשמע יפה מאוד בפה שלהם,
עד שרואים את הרעל
את לא תגידי לי מה לעשות
את לא אימא שלי ובטח לא אבא שלי
בטח לא האלוהים שלי
אז תן לי יד, אמרה, לך איתי לגיהינום שלך
שם אטבול אותו בך, יהיה לך טוב, יהיה לך טוב.