ילדים קטנים זורקים עליי אבנים
אני אפון
מתגלגל ממדרכת למדרכת
מחפש פינה לשאול
לאן הלכו כל אותם גינות
שם גדלנו פרא וקטפונו בחדווה
וסיימנו במרק עם תפו"א
אצל ראש-הממשלה

היו זמנים הייתי גמדון
מטייל מכיס לכיס, מארנק לארנק
עד שאיזו שאפה פצצתית דחפה אותי ל...
ומאז אני טמפון ספוג דם עצלים
שמושלך לפח אשפה ומתגלגל במחראות מחורבנות
עד יבוא סוטה וישמור אותי בצנצנת

מאז שנחרב העולם אני נווד נודד
בין חורבות העולם אני מוצא עץ בודד
מטייל פה, מטייל שם, מטייל בכל העולם
ואפול במחולות החרבות על הארץ הזו
זעזוע מוח מוזר, פותח לי את הצ'אקרות
מזיז מעגלים, מזיז מחשבות
אלוהים, אני אלוהים!
לא אלוהים, אבל חוכמה ופיקחות ודעת עד בלי די
בינה אין-קץ
צמחתי בתור נמש על השד של בת כיתתי
מאז פרשתי מחפש ציצי חמוד להתנחל
לא ראיתי די מ-כל העולם
אבל אין משתווה לבז'ז' מלא, עגול, זקור
עם פטמות זקורות מזמינות

אז תן לי יד, פרפר נחמד
אל תפחד, שב אצלי על כף היד
שב תנוח, אל תפחד
אני לא אמחץ אותך ואהפוך אותך למרק
נדוד מפרח לפרח
מפות לפות
שתה מיצי התשוקה
וגם תן לי טיפה להתנחם בלילות אפלים
כשאני בתוך הכוך שלי זועק למרומים
מדוע זנחו אותי כל אוהביי
מה רע עשיתי, האם לא עשיתי די?
פותחים מטרייה מהגשם, האם אני מים?
מי יפיל אותי מתהומות עילפון אל ערסלי פיכחון

זו ארץ שלנו, הם תמיד אומרים
ואני ערבי עם כפייה רוצה דבש לטעום
אולי איזו נרגילה או סיגריה טעימה
לזפזפ בין הערוצים בטלוויזיה
לשאוב נחמה

ירדתי המיימה, ומה רואות עיניי
את מבול השמש צונח ולא די
אז חפנתי שקית זהב מהאדמה
וחפרתי בה לגלות אוצרות תשוקתה
יריתי מטחי סילון, דק ולבן
הביאה לי מפלצת קטנה וחמודה
עם אף כפתור ואוזניי חמור
לקחתי את המפלצת לשחק בגן
חבטה בי באופן גלוי לעין אדם
ועילפה אותי על המקום בספסל

לא רציתי להיות ירח, אז הסכמתי להיות לבנה
בוערת באור מסנוור את מטחי תשוקתה
תאווה עד בלי קץ למשגל נסוג
שם יביא לי הבוקר את חומו הטוב

ובזרוע האפלה אני מתחנן
אבה לי מעט מהאדום-אדום הזה
כי לא ידעתי שובע ורעבוני כבד
כל היום צדתי, עכשיו אני גם עייף

מה זה מה, מה קרה
אייכה הלכה לה אותה קערה
לא לזמן רב השארתי אותה
פשוט תפסה רגליים וחיש הסתלקה
לא פשוט מצב, בכי רע
בכיתי גם אני, לא התבייש בכישלוני
זרעתי זרעים של סבון, הם הכו שורש
מאז כל תרעומת אותי מסנוורת.