אז נגמר הזמן לעוד משאלת מוות אחת ודי
אפשר לגמור בשיר מזמור
זה לא שהקיר הוא ממש קיר,
הוא יותר כמו מראה אטומה
זרע הפורענות מתעורר לפנות בוקר
ירח עושה כישופים על נשמות אבודות
אני מטייל בעיר וצובע את המדרכות כחול
הם לא יגמרו לעולם להתל זה בזה
יש מפלצת על ההר עם שלוש לשונות
יש בית יפה עם גינה וחצר לחולי-נפש
יש דייסה בתוך המרק שלי, מלצר!
משחקי קלפים ודומינו ושש-בש על מצע של עשרות שנים
המחשבות קצרות, המרחקים מתקצרים
אשתי רשמה ברשימת הקניות טמפונים
אני הוספתי קונדומים בטעמים
הילד רוצה בובת מין מתנפחת,
והילדה רוצה בתחת
זה לא שנגמר לנו הירח, הוא פשוט נאכל
על-ידי המפלצת עם שלוש הלשונות שעל ראש ההר
זרמתי עם הכבישים, הם מחליקים כמו נהרות
ביום שטוף שמש אפשר לראות בנות נעימות
אתה רוכן על המקלדת כמו יום חג
מלאכים מחופשים עושים לך שלום מחלון הקומה החמישית
מפזר ערימת קלפים לשמש, מפזר גרעינים קלויים
כולם אוהבים אותך
מטייל בשדרה הישנה, חמש לפנות בוקר
כלב קטן מתלווה אליך ותוקע בחצוצרה
ציפורים מתעוררות מנומנמות לאור ראשון של יום קיץ
בוקר סתיו חלף, ואיתו חורף ואביב
מטבע קופצת בין האצבעות למזל
בבריכה יש הרבה ברווזים, קטנים, כחולים
ריח פריחה והדרים מגיע מהפרדס עם הרוח
עסיס שנרמס תחת נעליים גבוהות עובדות
טיפת לימון בוודקה-תפוזים, אתה מסודר ליום שלם
תקנה את כרטיס האושר בקופה ותשלם במזומן,
לא מקבלים צ'קים
רק ריח המזוזה מזכיר את השורשים. |
