בוא אליי גוזל קטן, שב אצלי על כף היד, שב בשקט - שב בסוטול,
שב תנוח, אל תפחד.
אבל הגוזל הקטן פוחד, מאוד. ואולי יש לו סיבות לפחד, מי יידע?
אולי יש לו טראומות והוא מעדיף להיזהר.
אולי הוא רואה, הוא שומע, הוא מבין, שזה לא כ"כ תמים כמו שזה
נראה.
אז מה עושים? תגידו לי אנשים, אתם הרי יודעים, מה עושים?
ולא רק זה, אלא גם איך עושים את זה.
נניח הלכתי לבלות באומן 17. נניח. מה אני עושה שם באומן 17 לבד
בלי בת זוג?
ונניח יצאתי לרחוב, נניח. למה יצאתי לרחוב, לאן מועדות פניי?
הרי לא ייתכן ואני יוצא לרחוב סתם...

אני יוצא לרחוב, חבר, בשביל ללכת למכולת.
לשם מה? לקנות-לקנות-לקנות. הרי אם אתה לא צרכן, אתה לא קיים.
אתה הולך צרכן גאה למכולת. אתה קונה וקונה וקונה דברים שאתה לא
צריך.
אתה קונה גלגל הצלה מתנפח. אתה קונה מפרש של ספינה. אתה קונה
צוללת רוסית. אתה קונה שנורקל.
ואז אתה בא הביתה שלך, שופך את כל השלל על המיטה, ומתמוגג.
וואוו, איזה יופי, כמה הרבה קניתי.
ואז הטלפון מצלצל. אומרים לך -
תקנה לחם חלב גבינת עיזים מלפפונים חמוצים במלח עוגיות מזל
גלידה עם פצפוצים שוקולד עם סוכריות בירה באדוויזר שני שישיות
חולצה לילד חולצה לאישה חולצה לדולפין חולצה לעצמך הרבה-הרבה
ירקות קפואים ושניצלים וענבים והרבה-הרבה קבבות וסטייקים
ועוגיות מזל כבר אמרנו וגם חליפות ערב וחליפות בוקר וחליפות
צהריים וחליפות לילה ופיג'מה פרחונית,
ואז אתה מגיע הביתה עם כל השלל, ושואל את עצמך "למה קניתי את
כל זה?"
כי ככה אמרו לך, ואתה עושה מה שאומרים לך, הרי לך אין מושג -
מה אתה יודע בכלל. אם יש הוראה מלמעלה לקנות גבינת עיזים - הרי
יש לכך סיבה מוצדקת. ואם לא תקנה את החלב דולפינים המזוין -
משהו רע מאוד יקרה, משהו ישתבש קשות, ואתה הרי לא רוצה הכחדה
של המין האנושי על המצפון שלך, נכון? אז אתה קונה.

יש לי ויטמינים לתזונה טובה יותר, ואומגה 3 למצברוח ומחשבה
טובים יותר, וטאמס נגד צרבת, וסולבקס נגד גודש בריאות, וכדורים
אדומים מג'לי נגד כאב ראש, וכדורים קטנים מאבקת אפייה נגד
חוסר-שפיות, וכדורים מקמח נגד היסטריה, ואהבה עצמית הרבה
אהבה.

אתה קונה לה ליפסטיק שתהיה יפה, ושרשרת שתהיה מיוחדת, וסיגריה
שתהיה מרתקת, ואלכוהול שתהיה מפורקת, וסקס שתהיה מסופקת,
ושירים שתהיה שמחה, ואהבה שתהיה נאהבת, ובית מקום מקלט ופינה
לגור, והרבה סירים לעשות הרבה קובה, ומקרר להרבה גבינות עיזים,
ושולחן לשחק פוקר, ומיטה להירדם, וארון לאחסן את הבגדים, ומראה
לראות את הבגדים, ואמבטיה להיות נקיים, ורצפה לדרוך עליה,
ושטיחים לדרוך עליהם, וילדים לדרוך עליהם, וחתולים לדרוך
עליהם, ושכנים לדרוך עליהם, וחברים לדרוך עליהם, ויריבים לדרוך
עליהם, ועבודה להידרך מאנשים אחרים, צריך.

והטלפון מצלצל, הלו הלו, מי זה, זו אני, מה את רוצה, אני צריכה
כפית סוכר.
אני יודעת שמאוחר לך ובטח לא נעים, גם לי ואני מאוד מתנצלת אבל
אני צריכה כפית סוכר עד מחר.

עד מחר.

איזה יום יפה, השמש זורחת, הציפורים מצייצות.
בדר"כ אני אדם רעב מאוד, בגלל זה אני גם שמן, אבל אני גם חסון,
ככה שזה מחפה על צורת הגוף הגדולה שלי.

יש יתרון בזה, שקצת פוחדים להתעסק איתי.

לא יוצא לי לאכול אוכל מבושל, לכן אני אוהב לאכול חומוס עם
נקניק. בדר"כ אני לא אוכל אותו עם פיתה, כי פיתות מתיישנות
מהר, למרות שזה יותר נוח (לאכול בפיתה, לא שהן מתיישנות מהר.)
אני אוכל בתוך פרוסות לחם פרוס. גם אתם אוכלים בתוך פרוסות לחם
פרוס? אני לא מתכוון שאתם מבצעים את תהליך האכילה בתוך פרוסות
לחם פרוס, אלא שאתם אוכלים את המטעמים סבבי כשהם בתוך פרוסות
לחם פרוס. הנה הטלתי ספק. כתיבה של מתחילים.

אז זהו, אני מורח על פרוסת לחם שכבה נדיבה של חומוס. לא חומוס
סתם, חומוס חריף. היום יש חומוסים מטובלים ועם כל מיני תוספות.
אני אוהב את החומוס שלי חריף. עדיף עם פלפל ירוק כבוש "שיפקה",
אבל גם סחוג בתוך החומוס זה טוב. ואולי אני מפונק, אבל אני
מעדיף לקנות חומוס יותר יקר ומתובל, מאשר חומוס פשוט ולטבל
אותו בעצמי. מגיע לי להתפנק.

אז איפה הייתי? אני מורח שכבה נדיבה של חומוס על פרוסת לחם,
ועל זה אני מניח שני פרוסות נקניק. אני אוהב נקניק מנתח שלם.
גם סוגי נקניקים יש, ולא מוכרים אותם היום כאילו הם אספקת אוכל
צבאית. פעם אחרונה השתמשתי בנקניק של זוגלובק בסגנון ספרדי.
בכלל אני אוהב את ספרד, את התרבות והשירים. גם הסרטים. אז
קניתי נקניק ספרדי, והיה טעים מאוד.

וזהו, הסנדוויץ מוכן. אבל אפשר לרחוץ פלפל ירוק חי חריף בשביל
העקיצה של החריף בפה, או לחתוך חתיכות בצל, ולאכול עם האוכל.
החומוס והנקניק נחים בין שתי פרוסות לחם, ואני אוכל ונוגס
בפלפל או בבצל, וזה אחלה - אם אתם לא אשכנזים.

אבל לפעמים לא מתחשק לי חומוס. כשאוכלים הרבה חומוס במשך כמה
ימים, הוא הופך קצת דוחה. אז למשל הבוקר אכלתי בין שתי פרוסות
לחם רק את הנקניק הספרדי, אבל שמתי שלוש חתיכות נקניק פרוס
גדולות, ככה שממש בלסתי בשר. הדבר האמיתי זה לשים בלחם קציצות
או קבב, אבל אני מתעצל להכין קציצות - אני גם לא יודע, וקבב
לוקח זמן בגריל. אז רוב הפעמים אני מתפשר.

זה טעים מאוד לקיבה המזרחית שלי, וזה עושה לי טוב בלב.

אבל לפעמים גם זה לא מספיק טוב, אז אני אוכל גבינה צהובה, עדיף
עם עיגולי עגבנייה בפנים, אין צורך להוסיף מלח, רק למי שממש
אוהב.

אפשר לאכול את זה עם לבן או אשל, אבל אני מעדיף שמנת. שמנת זה
הדבר האמיתי. ואפשר גם מלפפון חמוץ או חי.